אביבה אבן זהר אביבה אבן זהר ילידת חיפה, חיה ויוצרת בתל אביב. אביבה למדה באוניברסיטת תל אביב, וויצ"ו חיפה. היא צלמת עצמאית, מנחה חוגי צילום לילדים ומרצה במועדוני צילום. משנת 2004 היא מלמדת ומצלמת בהתנדבות בפנימייה לילדים בסיכון. היא אוצרת תערוכות מנהל נשים עבור עיריית הרצלייה. אביבה עושה שימוש בצילום ככלי ביקורתי. "כשאני יוצרת, קיים השלב שלפני היצירה עצמה, השלב בו אני עוסקת בחקירת הדרכים בהם נושאים וחומרים מתקשרים לטקסים ולתרבויות מקודשות בדת, בחברה, במוסדות החברתיים ובמערכת האמנות" היא מספרת. אבן זהר עושה שימוש באמנות תוך שהיא נכנסת אל מסע אסטראלי במהלכו מופיעות דמויות שונות. בעבודות הבנויות מסדרת צילומים מתעתעים נוצר סוג של ערבוב ז'אנרים. היא משילה מעצמה את זהותה וכמו נכנסת לתפקיד אחר בו היא מייצגת דמויות זרות, מציאותיות ודמיוניות כאחד תוך שדמותה הופכת בעצמה לאמנות. בתערוכה זו היא מתייחסת אל נושאים שהיוו חלק מחייה כילדה להורים ניצולי שואה. בילדות תמיד הטיפו לה מדוע אין היא אוכלת והזכירו לה כי בשואה לא היה אוכל וכאן בארץ יש שפע. היא זוכרת כיצד הייתה נשארת לבדה בסיום הארוחות כשהיא יושבת ליד השולחן כדי שתסיים את שהיה בצלחת. כך הייתה מבלה שעות מול הצלחת מבלי כל רצון לסיים את ארוחתה. יצירה אחת בתערוכה מתייחסת אל נושא זה. אמה של אביבה מיעטה לספר את שקרה בשואה אך היא ניצלה בזכות משפחה נוצרית אדוקה שאימצה אותה. האם שספגה את ערכי הנצרות הורישה אותם לבתה מבלי דעת וכך מלווים את יצירתה של אביבה לא אחת דימויים שמקורם בנצרות. הקרבה לדת לא עזבה את האם שלאחר המלחמה למדה בפנימייה בבוקרשט שהייתה שייכת לאגודת ישראל וגם כאן ספגה ערכים דתיים, הפעם יהודיים. כל זה השפיע על חייה של אביבה וכמובן הפך לחומר גלם של אמנותה
